באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר ק״ח

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

מקור שולחן ערוך, אבן העזר ק״ח
1 דין שכיב מרע שאמר תטול אשתי כאחד מן הבנים. ובו ג סעיפים: שכיב מרע שאמר או בריא שקנו ממנו רשב"ם פרק יש נוחלין תטול אשתי כאחד מן הבנים נוטלת כאחד מבניו יתר על כתובתה ואם נולדו לו בנים אחר הצוואה מצטרפים עם אלו שהיו בשעת הצוואה ונוטלת חלק עם כלם כיצד היו לו ג' בנים בשעת הצוואה ולאחר זמן נולדו לו שנים נוטלת כא' מחמשה שהוא שתות כל הממון ואינה נוחלת עמהן אלא בנכסים שהיו לו בשעת הצוואה אבל הנכסים שבאו לו אחר זמן הצוואה אין לה בהם חלק שאין אדם מקנה דבר שלא בא ברשותו: הגה היה ספק בנכסים אם היו בשעת הוצאה או לא על האשה להביא ראיה או לא תטול חלק בהם ב"י בשם הריטב"א פ' יש נוחלין:
2 אם היו הבנים מרובים ונתמעטו נוטלת חלק כאחד מהבנים שבשעת מיתה ויש מי שנסתפק בזה:
3 אם מתו כל הבנים רואים כמה היו בשעת הצוואה ונוטלת חלק הראוי לאחד מהם והשאר ליורשיו: הגה הכותב לבתו ולחתנו שיטלו חלק כאחד מבניו הוי כאלו כתב כך לאשתו ואינו נוטל אלא בנכסים שהיו לו בשעת הכתיבה מרדכי פ' יש נוחלין ומה שנוהגין בשטר חצי זכר שכותבים עכשיו לבנות שנוטלין בכל אשר ימצא לו כמו הזכרים משום דכותב להם דרך הודאה שחייב להם סך מה ולא יפטר אלא כשנותן להם כמו הזכרים ובדרך זה יכול להקנות אף מה שלא ברשותו הן ראוי הן מוחזק ד"ע הנותן מתנה לאשתו או לבנותיו אסור להערים אח"כ וליתן מנכסיו לבניו או לאשתו כדי להפקיע ממקבל מתנה מה שראוי לו כן נראה מתשו' מהרי"ל סי' פ"ח:
פירוש באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר ק״ח
1 שלח ליה רבי אבא וכו' ב"ב דף קנ"ח ע"א
2 ר"ן בשם הראב"ד דלטפויי קאתי ועוד כי אמר תטול לשון מתנה הוא
3 מימרא דרבא שם
4 ל' הרמב"ם בפי"א מהלכו' זכיה ומתנה
5 מימרא דרבא שם
6 הרשב"ם שם בפירושו וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל מ"א וכ"כ טור
7 ה"ה בשם הראב"ד וכ"כ הר"ן בשמו ובשם הרמב"ן וכתב ה"ה ולדברי הכל אם נתמעטו אחר מיתת האב אינה זוכה בחלק המת כלום ופשוט הוא
8 טור וכ"כ הרא"ש בתשוב' הנזכר
9 ועי' טור לקמן סי' קי"ג ס"ב בהג' דין שח"ז